הרשמה לניוזלטר

נגישות

מאת :מיכל שהם שביב (M.A)
פוטותרפיסטית ומנחת תהליכי קולאז׳ הנשמה בישראל.

פתיח:
הטרנספורמציות שיצרתי עם הצילומים כמו שימוש בחומר מיוחד המעביר את הצילום של אבי לתוך הקולאז׳, הגדלות של צילומים שלי, הדפסת צילומים שלי עם אימי ואחותי משקופיות שהקרנתי על רקע פח שרוט, הקרנת הדמות שלי כתינוקת על הגוף שלי היום וכד׳. כול הפעולות האלה אפשרו לי לחוש יותר ביטחון ושליטה בטריטוריה שהיתה טעונה וחסומה בפני מבחינה רגשית, לחוות קתרזיס, לשחרר מטענים רגשיים קשים מן העבר וליצור ריפריימינג לחוויות וזיכרונות קשים.
 
הקדמה:
עבודת הסיום שלי במסלול לימודי פוטותרפיה במוסררה היתה יצירה של אלבום קולאז׳ים. חמישים הקולאז׳ים באלבום הורכבו מצילומים שאבי צילם בהיותי תינוקת בשילוב צילומים שצילמתי בעצמי בתקופה שבין סתיו2013  לאביב 2014 וחומרים ויזואליים השלכתיים נוספים .בתקופה זו אבי היה מאושפז בבי״ח במצב קריטי ולאחר שלושה חודשים נפטר. עברתי תהליך פוטותרפויטי משמעותי שבו התחלתי לייצר נרטיב חדש לקשר טעון ומורכב עם אבי והתאפשר לי להיפרד ממנו בדרך רכה ומיטיבה יותר.
 
במאמר זה אתייחס מתוך החוויה האישית שלי לכמה היבטים פוטותרפויטים ש״קולאז׳תרפיה״  מאפשרת.
 
קולאז׳, בהקשרו הטיפולי בתרפיה באמנות ובפוטותרפיה, מתואר בספרה של ג׳ודי ווייזר טכניקות פוטותרפויטיות כשימוש בצילומים רבים המחוברים לאותו רקע ובכך מייצרים דימוי שלם העומד כתמונה בפני עצמה בנוסף לכול אחד מחלקיה הנפרדים. קולאז׳ עשוי לכלול צילומים אישיים, גזרי צילומים ממגזינים, צילומים שהודפסו מהאינטרנט על מדפסת ביתית וכד׳. בקולאז׳ ניתן לשלב את המדיה הצילומית עם טקסט כתוב, ציור ואיור. הקולאז׳ יכול להיות חופשי ואסוציאטיבי וגם ממוקד במטרה מסוימת בתוך ההקשר הטיפולי כמו תקופת זמן מוגדרת בחייו של המטופל או היבטים מסוימים של העצמי שבהם בוחרים להתמקד בטיפול. ג׳ודי וויזר מתארת  את הקולאז׳ בתרפיה באמנות ובפוטותרפיה ככלי יעיל ועוצמתי לעבודה טיפולית עמוקה על דימוי עצמי, דימוי גוף, עיבוד טראומות ועוד.
 
אתאר להלן כמה מהתהליכים הפוטותרפויטים שהתרחשו בעת יצירת האלבום:
 
1. חיפוש באלבומים ובקופסאות נשכחות בביתו של אבי ובחירה של צילומים שאבי צילם אותי מתקופת ילדותי המוקדמת אפשרה סוג של חוויה מתקנת להתקשרות הבעייתית איתו .בשנות חיי הראשונות אבי עבד באפריקה והקשר איתו אופיין בריחוק פיזי והיעדרויות ממושכות שלו מחיינו .החיפושים, ההתבוננות והבחירה אפשרו לי לחוות חוויה של נראות, צילומים שבחרתי זכו להתייחסותם של בני המשפחה הקרובים, עוררו לחיים סיפורים, זיכרונות חוויות ורגשות.
ג׳ודי ווייזר מתייחסת בספרה טכניקות פוטותרפויטיות למשמעות התרפויטית של תהליכי הבחירה של המטופל מתוך צילומי עבר שלו ושל משפחתו הקרובה .היא כותבת שצילומים מן העבר שנבחרים על ידי המטופל מקבלים משמעויות חדשות כשהם מעוררים בו ובאנשים הקרובים אליו את הסיפורים הנמצאים מאחוריהם .הצילומים מעוררים זיכרונות, חוויות ורגשות ומאפשרים למטופל השלמת אינפורמציות, גישור על  פערים של זמן ומקום וגילוי סודות מן העבר.
 
2. יצירת קולאז׳ בטכניקה של פוטומונטאז׳ מצילומים של אבי בהיותו ילד בשילוב עם צילומים שצילם אותי בילדותי המוקדמת במקומות ובמצבים שונים .טכניקת הקולאז׳ אפשרה לי לייצר באופן מלאכותי חוויה מתקנת של קירבה ושהייה משותפת שלי כתינוקת עם אבי בתקופות בהן היה בינינו מרחק פיזי וניתוק רגשי.
רולאן בארת בספרו המפורסם מחשבות על צילום מתאר את חיפושיו אחר צילום של אימו לאחר מותה שיאפשר לו לחוש את מי שהיתה באמת באמצעות הצילום. בין אינספור התצלומים באלבום המשפחתי לא מצא ולו אחד שלכד ושיקף את מבע פניה כפי שנחקק בזיכרונו .רק כאשר נתקל בתצלום של אימו כילדה קטנה, מצא בפני הילדה שלה את אותו דבר מה שחיפש, שאותו תפס כמהותי למבעה.
בעבודה זו קרה לי מקרה דומה, מצאתי צילום של אבי כילד והתחברתי אל המבט שלו מתוכו יכולתי לחוש הזדהות ואמפטיה בין הילדה הפגועה שבי לבין הילד הפגוע שבו.
 
3. המשמעות של המילה קולאז׳ בעברית היא תדביק .תהליך יצירתו קשור בגזירה ופירוק של דימויים ויזואליים מהקשרם המקורי והדבקתם מחדש באופן חדש ושונהההתנסות והשימוש שלי בכול מיני סוגים של דבקים וצבעים האפשריים בעבודות הקולאז׳ שיצרתי היתה סוג של סובלימציה לכעסים ולתיסכולים שהקשר עם אבי עורר בי במהלך חיי וליצור תמונת מציאות אחרת ונרטיב שונה לגבי מי היה אבי כאדם ומהות היחסים שלי איתו.
 
4. המידע וההקדשות שהיו רשומים על גב הצילומים הישנים מילאו פערים של ידע לגבי  אבי ויחסיו עם אימי ואיתי בגיל הינקות.
ג׳ודי וויזר מתייחסת להיבט הזה של גילוי שכבות נסתרות מן העבר והבעה רגשית של תכנים שנחשבים כסוד ולא מדוברים בין בני המשפחה .היא כותבת על כך שהעבודה בטכניקה של קולאז׳ עם צילומים אישיים בשילוב צילומים השלכתיים, טקסט וחומרי יצירה מאפשרת למטופל קתרזיס וסגירה מיטיבה ותרפויטית של נושאים מודחקים וטעונים.
 
5. הטרנספורמציות שיצרתי עם הצילומים כמו שימוש בחומר מיוחד המעביר את הצילום של אבי לתוך הקולאז׳, הגדלות של צילומים שלי, הדפסת צילומים שלי עם אימי ואחותי משקופיות שהקרנתי על רקע פח שרוט, הקרנת הדמות שלי כתינוקת על הגוף שלי היום וכד׳ .כול הפעולות האלה אפשרו לי לחוש יותר ביטחון ושליטה בטריטוריה שהיתה טעונה וחסומה בפני מבחינה רגשית, לחוות קתרזיס, לשחרר מטענים רגשיים קשים מן העבר וליצור ריפריימינג לחוויות וזיכרונות קשים.
 
6. התחושה הכללית בעת יצירת האלבום היתה של חופש, גילוי ומשחק .הנוכחות של אבי בתהליך, כמי שצילם חלק נכבד מהתמונות, גרמה לי להרגיש כאילו אני והוא משחקים ויוצרים את האלבום ביחד, חוויה שבמציאות החיים שלי איתו כילדה היתה נדירה.
 
7. צילומים שצילמתי במהלך התקופה הקשה בה אבי היה מאושפז בבי״ח במצב קריטי, וצילומים בביתו לאחר מותו בשבעה, צילומים של המשפחה הקרובה בכול התקופה הזאת, צילומים של חפצים שלו, הכול הצטרף והתחבר ליצירת הקולאז׳ים שבמהלכה התרחש עיבוד רגשי של הפרידה הפתאומית והאבל.
ג׳ודי וויזר מציינת זאת בספרה שחלק מעיבוד טראומה מתאפשר על ידי כך שהחוויה הקשה מלווית בצילומים המקנים למצלם תחושת ביטחון ושליטה מטפורית במציאות שבה הוא מצוי.
 
8. שימוש בדימויים השלכתיים:
בקולאז׳ים שיצרתי שילבתי קטעי טקסט, דפי מילון עברי עברי ישנים, מדבקות, תחבושות, פלסטרים, אבנים, קלפי טארוט, פתקים בכתב ידו של אבי שמצאתי בפח בביתו לאחר מותו הא.ק.ג. אחרון שלו שתלשתי מהמכונה ליד מיטתו בעת מותו.

קרוליין מלומאקולו
, תרפיסטית זוגית ומשפחתית באמנויות כותבת במאמרה על קולאז׳ טיפולי:
״המטופלים מוצאים באמצעות יצירת קולאז׳ דימויים ויזואליים המתארים עבורם את מה שהם מרגישים, חושבים, זוכרים ורוצים להביע .פעולת הרפרוף המהירה בין דימויים שונים ומגוונים מעוררת אצל המטופל גירוי רגשי, מחשבתי ויצירתי .לכול דימוי שהמטופל בוחר לגזור ולהדביק יש בדרך כלל יותר ממשמעות אחת, התת מודע בוחר דימויים עמוקים ורב שכבתיים שניתן לחשוף בטיפול את משמעויותיהם רק לאחר מעשה .חלק מהמשמעות של הדימויים הנבחרים היא ארכיטיפית וחלקה אישית וייחודית לחוויותיו ולסיפור חייו של כול מטופל.

גם ג׳ודי וויזר מתייחסת לעוצמה הטיפולית שקיימת בשימוש בדימויים השלכתיים בעלי אופי ארכיטיפי המשולבים עם צילומים של פורטרט עצמי ומביאה בספרה דוגמא מפורטת לעבודה כזאת עם מטופלת ששילבה בקולאז׳ צילומים עצמיים עם ארכיטיפ של חלון (ראה מראה מקום בביבליוגרפיה).

לסיכום:
מתוך ההתנסות הפוטותרפויטית האישית שלי בתהליכי עיבוד טראומה, אבדן ופרידה בעזרת פוטו-קולאז׳ אני מפתחת מאז קיץ 2014 את הכלי של קולאז׳תרפיה כתהליך מרכזי בעיסוק שלי כפוטותרפיסטית עם מטופלים ועם אנשים שאני מנחה בסדנאות קולאז׳ הנשמה.

במאי 2018 יערך בישראל סמינר המנחים הראשון של תהליכי קולאז׳ הנשמה (®SoulCollage)
 


ביבליוגרפיה:
1.Weiser Judi,(1984), PhotoTherapy Techniques, phototherapy center,Vancouver,Canada
pages 29-30, 252-253, 67-72, 263-269
 
2.Seena B Frost (2010) SoulCollage evolving
An Intuitive Collage Process for Self Discovery & Community
Hanford Mead Publishers,Ink Santa Cruz,California,USA
Pages: 4,87,88,150-151,157,159,170
 
3. רולאן בארת, מחשבות על הצילום (תרגום: דוד ניב), הוצאת  כתר,ירושלים,1988 ע״מ   
 
4. קישור למאמר אינטרנטי שכתבה תרפיסטית זוגית ומשפחתית באמנות בשם Carolyn Mehlomakulu על השימוש בקולאז׳ כחלק מהתהליך הטיפולי:
5. קישור לאתר של קולאז׳ הנשמה הבינלאומי    
6. קישור לסירטו בעברית על תועלות תהליך קולאז׳ הנשמה
חדשות