אנחנו חיים בעולם של אינפורמציה, של דאטא חושית מילולית תרבותית רגשית רעיונית אסתטית
רשת של מידע מצטלב ומתערבב שנולדנו סבוכים בה
ויש תכנים שחזרו על עצמם ושוב ושוב ניסו לאחז בנו, לקחת יותר ויותר מקום
ובייחוד, רעיונות כמו- אני, בחירה, עצמאות ושליטה,
שרודפים אותנו מינקות,
עד כדי כך שזה נחשב למובן מאליו והכרחי שהאני הוא עצמאי, שהוא הכוח המרכזי בחיים שלנו, שהאני הוא הסמכות העליונה שניצבת בנפרד מהמון הנסיבות שנפגשות בכל רגע ותחושה ומחשבה
אומרים 'אני בחרתי', 'אני עשיתי', 'אני חשבתי'
אבל אנחנו בסך הכול רעיון שחוק, שביר
מה שלנו בעולם הזה
אין לנו אפילו חמצן משל עצמנו
