תמרה גיצ'יץ'- הקרנה בסינמטק

 ביום שלישי ה-14.2.10 , 21:00, הקרנת סרטים והרצאה בנוכחות האמנית, סינמטק ירושלים, דרך חברון 11

האמנית תמרה גיצ'יץ' הוזמנה לישראל במהלך חודש דצמבר כאמנית אורחת של ביה"ס ללימודי אמנות מוסררה ע"ש נגר . במסגרת ביקורה תוצג תערוכה של עבודותיה בגלריה ע"ש מורל דרפלר במוסררה והיא תעביר סדנת אמן בוידאו וצילום סטילס. ב-14.12.2010 היא תקיים הרצאה בסינמטק ירושלים שבמהלכה נקרין סרטים קצרים שלה ועבודות וידאו-ארט.
ביקורה מתאפשר תודות לסיוע הקרן לירושלים וקרן אליאנס, גרמניה.

תמרה גיצ’יץ’, אמנית אינסטליישן, וידאו ארט וצילום סטילס, נולדה במינכן בשנת 1964. בין השנים 1988-1993, למדה אמנות בפרנקפורט, שם חיה ועובדת כיום.
עבודותיה מתבססות על מקורות היסטוריים ותיאורטיים שרכשה מלימודי תולדות האמנות ואנתרופולוגיה תרבותית, אותם סיימה בשנת 1988.
בשנת 2009 ייצגה תמרה גיצ'י'ץ את גרמניה בביאנלה לאמנות בונציה.

תמרה גיצ’יץ’ מוצאת את חומרי הגלם לעבודותיה ברחובות ערים גדולות, בפסולת המושלכת בחצרות, בשווקים, בתנועת הגוף של חיות ואנשים ובנופים תעשייתיים. דרך עבודותיה יוצרת גיצ'יץ' טרנספורמציות למציאות המוכרת, שמה דגש על ארעיותם של מצבים וחפצים ומאפשרת לצופים להתבונן בסביבתם מנקודת מבט חדשה.
גיצ’יץ’ מתעניינת בנקודות זמן בהן חווים אנשים שינוי מהותי בחייהם, בזמנים של שבר וניתוק, בנקודות מתח שבין טבע לציביליזציה, בין היאחזות במסורת וניסיון התמודדות עם חיים בעולם מערבי.

בולק, 2000, וידאו, 22 דקות (Bolek)
הסרט בולק משרטט את דיוקן חייה של בולק פבלובסקה, נערה צוענייה פולניה בת 24, החיה בפרנקפורט, גרמניה. בולק מצולמת כמעט לחלוטין בחללים פנימיים, ומיקוד המצלמה הוא בעיקר על פניה המדברות, שמשמשות כאלמנט המרכזי בסרט. היא משוחחת על חייה, תשוקות, אכזבות, חלומות, תקוות, תובנותיה על העבר והעתיד, דעות על חיי היומיום - כל אלו מעורבבים יחד. כל שוט הוא למעשה פרגמנט, אפשרות, היבט מחייה, בעל חשיבות זהה לשוט המלווה אחריו: מקטעים של דיבור רציף, סתירות, תוספות, שיחד יוצרים דמות קליידוסקופית מגוונת.

לוסי, אוונמאונט, 2001, 12 דקות (Lucy, Avonmounth)
אוונמאונט הוא איזור תעשייה ליד בריסטול בבריטניה. גיצ’יץ’ מתעדת את לוסי פדלר, אמנית בריטית, על רקע הנופים התעשייתיים וההרס הסביבתי: ערובות מעשנות, אדמה בוצית מבוקעת, משאיות כבדות בתנועה ומעט מאוד פועלים. לוסי פונה אל המצלמה שלוש פעמים ומחפשת מילים לתאר את ההתמודדות שלה עם מחלת הסרטן ממנה החלימה, את הדרך שבה חוותה את גופה והקשר שבין הנוף התעשייתי למצבה הבריאותי.

אונה סרנטה, 2008, וידאו, 7 דקות (Una Serenata)
גבר עומד לפני חלון סגור ושר. מחוץ לחלון ניצב עץ ירוק גדול המתנועע ברוח. ממעמקי הבריכה צצים דגים המתרוממים מעלה ופוערים את פיהם, מלווים בשירתן של הציפורים. הגבר פותח את החלון ושר, קולו הולך ומתעצם על רקע קולות הטבע. ושוב דממת מקהלת הדגים עונה לו, תנועתם משרטטת מעגלים על פני המים.  נערה צעירה מתבוננת במבט מלא סקרנות, מביטה הצידה ונעלמת בדומה לדגים. לבסוף מופיעה זמרת סיצילאנית, (קלרה סלבו Clara Salvo) מספרת ושרה את הסרנדה מארץ הקרולינגים. זוהי סרנדה עתיקה המתארת נסיך צעיר המבקש מאהובתו להיגלות בפניו במרפסת ולאפשר לו להיכנס לחדרה. כמו בשיר, כך גם בעבודת הוידאו, קיימת כמיהה ליצירת מגע ומתח מתמיד בין הסתרה והיעלמות לבין חשיפה.

במסגרת ההרצאה תראה תמרה גיצ'יץ' קטעים מתוך עבודות וידאו-ארט שלה, בניהם Eyes, Turf , Boxer  וצילומי סטילס.

עיניים, 2003, וידאו, 4 דקות - לופ (Eyes)
“עיניים היא עבודה שמתייחסת למצבי-ביניים. בעבודה זו עבדתי עם פילם, כך שאפשר ממש לחוות את משך זמן האירוע, המצב שבין שינה לערות. נמנום למחצה הוא רגע שבו אתה נסחף וחוזר בין החוץ לפנים. העיניים שלך בתהליך של מיקוד פנימי, אך מתפתלות שוב ושוב החוצה על-ידי דחפים או דבר אחר, והעפעפיים נפתחים קמעה. נוצר שינוי, בתנועה מינימאלית ובחלק קטן ביותר של הפנים”. תמרה גיצ’יץ’.

“eyes is also a work that addresses an in-between condition. In this work I worked with film so that you really can experience the length of the event, that condition between being awake and asleep. Semi-somnolence is a moment in which you drift to and fro between inside and outside. Your eyes are in the process of focusing inward, but are repeatedly wrenched outward by some impulse or other, and you eyelids open briefly. A transition takes place, in minimal movements and in an extremely narrow section of face.” Tamara Grcic.

Turf, 1998, 5 part multiple -DVD, 36 min loop
סרט באורך 36 דקות, שבו 721 נקודות מבט שונות של סוסי מרוץ, מוקרן בלופ אינסופי על 5 מסכים (גודל כל אחד 4.75 מטר). חלק מקטעי הסרט מבוימים. אנו רואים רק את הטורסו של הסוסים, כשהם חולפים בתנועה מתמדת עם או בלי אוכפים ורוכבים, לפני ואחרי המרוץ. קצב ההקרנה נקבע לפי סוג התנועה, העצבנות והמאמץ של הסוסים, ולפי הצבעים השונים בכל מבט צילומי. הדינאמיות של הצילומים מוגברת על-ידי חיבורם של 5 מקרנים בחדר. בחדר נשמע קולו הבלתי פוסק של המחשב.
גופו של הסוס מוקרן בקלוז-אפ גדול מימדים, דימויים של עור ופרווה מכסים את הקיר כולו, והתנועה המוגברת יוצרת דרמה מורכבת. גיצ'יץ' מצלמת את גופם הנוקשה של הסוסים, עוקבת אחר תנועתם מרגעי השיא של המאמץ הפיזי ועד קיצו של כוח הסבל. היא מרכיבה מקצב מתמשך בין שרירים מכווצים ושרירים רפויים, רשת של הלמות עורקים, פרווה מכוסה זיעה, עור חלק ועור מקומט. המקטעים והדחיסות של מראה גופו המוכר של הסוס יוצרים דימוי אבסטרקטי מפתיע.

Boxer, 1998, 3 part multiple DVD/Projection, 12 min loop
שלושה מסכים גדולים (3.38x2.54 מטר) מחוברים יחד וממלאים את כל אורכו של הקיר. אנו רואים את גבם של שישה מתאגרפים מקצועיים בזמן אימון, חובטים בשקי אגרוף עד לאפיסת כוחות. גבי המתאגרפים מופיעים בתנועה מתמדת: גבם המרשים של המתאגרפים מופיע שוב ושוב, רפוי או במאמץ בעודם חובטים בשקי האגרוף. גיצ'יץ' בונה את מקצב הדימויים בדומה למקצב של ריקוד. הסאונד הנלווה לעבודה הוא של נשימותיהם ואנחותיהם של המתאגרפים השונים. בדומה לעבודה Turf, גם כאן מימדי הענק של ההקרנה וקיטועי גופם של המתאגרפים הופכים את הדימויים כמעט לדימויי אבסטרקט.

קטע מתוך BOXER
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3999474,00.html