יום חמישי, 17.05.2012
ראשי 
ארכיון תערוכות אין סולמות לכוכבים
ארכיון תערוכות אין סולמות לכוכבים
אין סולמות לכוכבים
05.09.09-26.11.09
אוצר התערוכה איל פרי
אוצר ראשי אבי סבג
רכז הגלריה החברתית עידן מזרחי
אמנים משתתפים אלעד וואזנה, אודי צברי, אפי זורע, גיא דוד ברילר, דפנה טל, הילה אהרון בריק, טל ברייט, טל חיון, עדית נתן, רוואן אבן אלהווא, רונית פורת, שבתאי מג'ר, שלמה סרי, תאמר מסאלחה.
דפנה טל
אלעד ווזאנה
רוואן אבן אלהווא
רונית פורת
שלמה סרי
טל ברייט
תאמר מסאלחה
תערוכת בוגרי הסמינר יהודי ערבי היא ביטוי לתהליכים והוויה אישית וקבוצתית אשר נבנו תוך עיון מעמיק בסוגיות של אקולוגיה חברתית ואי צדק סביבתי. שתי סוגיות אלו היו הפריזמות דרכן ניסינו לבחון את מורכבות המרחב הפוליטי \ חברתי בו אנו, כבני אדם, חיים.
שם התערוכה, 'אין סולמות לכוכבים' שורת הפתיחה מתוך שיר של אחד מחברי הקבוצה, מקפל בתוכו את בגרות המבט ופיכחון המחשבה אליהם הגענו בסמינר להבין את מה שאין ברשותנו: אין סולם אל הכוכבים, אין קיצורי דרך או גשרים, מנופים או דלתות סודיות המובילים אותנו בקלות אל מימושה של הבטחה גדולה, או קבלתה של זכות מולדת זאת או אחרת. הבנה זאת הביאה כל אחד ואחת מחברי הקבוצה לבחון את תפישת עולמו חברתית, פוליטית ואנושית, דרך קבלת אחריות אישית, המוצאת את ביטוייה במרחב היצירה. קבוצה של יהודים וערבים, חיפשנו את המשותף, את מה שניתן להסכים עליו כבני אדם למרות השוני בנסיבות החיים, רקע תרבותי, זיכרונות, נקודת המבט על ההיסטוריה של הסכסוך בין העמים והשפה. השפה היא המרכיב השונה באותה רשימה ארוכה שמגדירה זהות, היא שייכת במלוא עוצמתה גם להווה ומשמשת לתקשורת, יש בה את הפוטנציאל לדיאלוג, הבנה, הסכמה.
שפת האמנות, שפת השירה – השפה שמסרבת להיות כבולה ורתומה וכולה ביטוי לערגה האנושית לחירות, יופי, צדק ומימוש זכותו המולדת של כל אדם לאושר והגשמה עצמית. לכן, ביקשנו לפעול בשני שדות, זה של הצילום וזה של הכתיבה היוצרת. מעינות היצירה הובילו את המשתתפים גם אל מדיומים נוספים של וידאו, סאונד ופיסול אינטר אקטיבי. מנחי הקבוצה היו עבד יוניס אלסלאם, פסיכולוג ואיש ספר ואיל פרי, אמן ומורה במחלקת לימודי צילום של בית ספר לאומנויות מוסררה אשר במסגרתו התקיים הסמינר.
הגלריה החברתית של בית הספר לצילום המארחת את התערוכה, מובילה אידיאולוגיה הרואה באמנות כלי חברתי מרכזי להתנעת תהליכים של שינוי, בנייה משותפת והפיכת מרכזים תרבותיים ממרחבים מבודדים ואליטיסטים לאבן שואבת ומרחב השפעה הדדי בין יוצרים לקהל, מרכז לפריפריה.
הפרויקט התקיים הודות לסיוע הקרן לירושלים ,הפרובינציה של רומא ומינהל התרבות.
אוצר התערוכה איל פרי
אוצר ראשי אבי סבג
רכז הגלריה החברתית עידן מזרחי
אמנים משתתפים אלעד וואזנה, אודי צברי, אפי זורע, גיא דוד ברילר, דפנה טל, הילה אהרון בריק, טל ברייט, טל חיון, עדית נתן, רוואן אבן אלהווא, רונית פורת, שבתאי מג'ר, שלמה סרי, תאמר מסאלחה.
תערוכת בוגרי הסמינר יהודי ערבי היא ביטוי לתהליכים והוויה אישית וקבוצתית אשר נבנו תוך עיון מעמיק בסוגיות של אקולוגיה חברתית ואי צדק סביבתי. שתי סוגיות אלו היו הפריזמות דרכן ניסינו לבחון את מורכבות המרחב הפוליטי \ חברתי בו אנו, כבני אדם, חיים.
שם התערוכה, 'אין סולמות לכוכבים' שורת הפתיחה מתוך שיר של אחד מחברי הקבוצה, מקפל בתוכו את בגרות המבט ופיכחון המחשבה אליהם הגענו בסמינר להבין את מה שאין ברשותנו: אין סולם אל הכוכבים, אין קיצורי דרך או גשרים, מנופים או דלתות סודיות המובילים אותנו בקלות אל מימושה של הבטחה גדולה, או קבלתה של זכות מולדת זאת או אחרת. הבנה זאת הביאה כל אחד ואחת מחברי הקבוצה לבחון את תפישת עולמו חברתית, פוליטית ואנושית, דרך קבלת אחריות אישית, המוצאת את ביטוייה במרחב היצירה. קבוצה של יהודים וערבים, חיפשנו את המשותף, את מה שניתן להסכים עליו כבני אדם למרות השוני בנסיבות החיים, רקע תרבותי, זיכרונות, נקודת המבט על ההיסטוריה של הסכסוך בין העמים והשפה. השפה היא המרכיב השונה באותה רשימה ארוכה שמגדירה זהות, היא שייכת במלוא עוצמתה גם להווה ומשמשת לתקשורת, יש בה את הפוטנציאל לדיאלוג, הבנה, הסכמה.
שפת האמנות, שפת השירה – השפה שמסרבת להיות כבולה ורתומה וכולה ביטוי לערגה האנושית לחירות, יופי, צדק ומימוש זכותו המולדת של כל אדם לאושר והגשמה עצמית. לכן, ביקשנו לפעול בשני שדות, זה של הצילום וזה של הכתיבה היוצרת. מעינות היצירה הובילו את המשתתפים גם אל מדיומים נוספים של וידאו, סאונד ופיסול אינטר אקטיבי. מנחי הקבוצה היו עבד יוניס אלסלאם, פסיכולוג ואיש ספר ואיל פרי, אמן ומורה במחלקת לימודי צילום של בית ספר לאומנויות מוסררה אשר במסגרתו התקיים הסמינר.
הגלריה החברתית של בית הספר לצילום המארחת את התערוכה, מובילה אידיאולוגיה הרואה באמנות כלי חברתי מרכזי להתנעת תהליכים של שינוי, בנייה משותפת והפיכת מרכזים תרבותיים ממרחבים מבודדים ואליטיסטים לאבן שואבת ומרחב השפעה הדדי בין יוצרים לקהל, מרכז לפריפריה.
הפרויקט התקיים הודות לסיוע הקרן לירושלים ,הפרובינציה של רומא ומינהל התרבות.
