סדקים - תערוכה ברחבי השכונה
האמנים המשתתפים:
אוצרת: שרון הורודי
להפוך עץ לשירה
—
הצירופים אמנות במרחב הציבורי ואמנות במרחב הפרטי הפכו שגורים בשיח האמנותי בן זמננו. בכל פעם שיצירות אמנות יוצאות מן ההיכלים המוזיאליים ומופיעות במרחב הציבורי, מתנהל סביבן מבחן דו–כיווני: מהי מידת השפעתה של הסביבה עליהן ומהי מידת השפעתן על הסביבה.
פסטיבל מוסררה מיקס שיתקיים זו השנה העשירית, פועל בשני מישורים אלו. הפסטיבל מתנהל ברחוב ובמרחבים הציבוריים שבשכונה, וגם בחצרות הפרטיות של התושבים. מטרתו של הפסטיבל היא כפולה: קירוב האמנות לקהילה וקירוב הקהילה לאמנות. שכונת מוסררה עברה
תהפוכות ושינויים דרמטיים במהלך ההיסטוריה, והחזות ההומוגנית שהיא מציגה אינה אלא מראית עין. מבט על בתיה של השכונה יגלה תפרים המחברים תקופות שונות, שרידי עבר המבצבצים בהווה שגם הוא ממשיך להשתנות ללא הרף.
השכונה מגלמת בתוכה את רבדיו השונים של הקונפליקט המורכב שבו אנו חיים: בהיסטוריה שלה, במיקומה הגיאוגרפי ובאופייה הדמוגרפי. כל בית, כל מבנה וכל תושב מספרים סיפור של מאבק או מלחמה, אך גם של תרבות ומסורת. מטענים אלו הופכים את עבודת האוצרות למורכבת ולעדינה במיוחד.
לתערוכה נבחרו עבודות מגוונות: וידיאו–ארט, מיצב, מיצג ומחול, שכולם בעלי איכות חזותית spectacle מובהקת. הבחירה נעשתה מתוך התפיסה שכדי לחדור את הדומיננטיות של המקום יש להשתמש באמצעים בעלי נוכחות פיזית, המסוגלים להתמודד עם תנאי השטח הייחודיים. עם זאת, דווקא יצירות אלו הן שמצליחות להפנות את תשומת הלב ל”תערוכת הקבע” - אמנות היומיום של השכונה עצמה, הכוללת את הארכיטקטורה שלה ואת הגינות המטופחות על–ידי התושבים, שכולן פרי היצירתיות הנדרשת להפוך מקום לשכונה ועץ לשירה.
עבודת האוצרות, בתנאים אלו, משולה לפעולת תחביר. צירוף משפטים האורג יצירות, מרחב, פרטיות וציבוריות יחדיו לכלל מהלך רציף. הצופים מוזמנים לצאת למסע לאורך מסלול העוטף את השכונה, כשלעיתים הם מוזמנים להיכנס לאחת החצרות ולהיפגש עם עבודת אמנות המוצגת בה.
השיטוט הוא חלק מהותי מהתערוכה: הוא הרווח שבין משפט למשפט, אשר בלעדיו יהיו המלים בלתי מובנות. הגלריה החברתית הממוקמת ברחוב שבטי ישראל 22 , מתפקדת כחדר אינדקס, שהוא המפתח הרעיוני לתערוכה כולה. בגלריה יוצגו טקסטים החושפים את השכבות מהן בנויות היצירות המוצגות בתערוכה, תהליכים שהובילו ליצירות, כמו גם קישורים להוויות אחרות וליצירות נוספות.
גופי העבודות נעים בין הקונקרטי לפואטי. בדיות נשזרות אל תוך פעולות פיזיות הנעשות במרחב, העבר מחלחל אל תוך ההווה, חזיונות ממקומות רחוקים משודרים מתוך מרחבים מקומיים. חלק מהעבודות המוצגות בתערוכה נעשו במיוחד לאירוע, תוך חיבור למקום ולתושביו, עבודות אחרות נבחרו להיות מוצגות בגלל מטען הדימויים שהן נושאות עימן. המבט בתערוכה מרחיק אלפי קילומטרים מירושלים אל יערות גשם נכחדים בברזיל, אל גינה קהילתית בניו–יורק ואל גשר המחבר בין מקדוניה לסרביה. בד בבד נאחזות חלק מן העבודות בדימויים המקומיים: בשרידי בית פלסטיני בליפתא, בשער מתפורר בשכונת מוסררה ובחפצים בתוך חצר. ההדהוד שנוצר בין החוויות השונות של הצפייה, בין הקרוב לרחוק, בין המוכר לזר הוא שיוצר את הלך הרוח של התערוכה כולה.
פסטיבל מוסררה מיקס שיתקיים זו השנה העשירית, פועל בשני מישורים אלו. הפסטיבל מתנהל ברחוב ובמרחבים הציבוריים שבשכונה, וגם בחצרות הפרטיות של התושבים. מטרתו של הפסטיבל היא כפולה: קירוב האמנות לקהילה וקירוב הקהילה לאמנות. שכונת מוסררה עברה
תהפוכות ושינויים דרמטיים במהלך ההיסטוריה, והחזות ההומוגנית שהיא מציגה אינה אלא מראית עין. מבט על בתיה של השכונה יגלה תפרים המחברים תקופות שונות, שרידי עבר המבצבצים בהווה שגם הוא ממשיך להשתנות ללא הרף.
השכונה מגלמת בתוכה את רבדיו השונים של הקונפליקט המורכב שבו אנו חיים: בהיסטוריה שלה, במיקומה הגיאוגרפי ובאופייה הדמוגרפי. כל בית, כל מבנה וכל תושב מספרים סיפור של מאבק או מלחמה, אך גם של תרבות ומסורת. מטענים אלו הופכים את עבודת האוצרות למורכבת ולעדינה במיוחד.
לתערוכה נבחרו עבודות מגוונות: וידיאו–ארט, מיצב, מיצג ומחול, שכולם בעלי איכות חזותית spectacle מובהקת. הבחירה נעשתה מתוך התפיסה שכדי לחדור את הדומיננטיות של המקום יש להשתמש באמצעים בעלי נוכחות פיזית, המסוגלים להתמודד עם תנאי השטח הייחודיים. עם זאת, דווקא יצירות אלו הן שמצליחות להפנות את תשומת הלב ל”תערוכת הקבע” - אמנות היומיום של השכונה עצמה, הכוללת את הארכיטקטורה שלה ואת הגינות המטופחות על–ידי התושבים, שכולן פרי היצירתיות הנדרשת להפוך מקום לשכונה ועץ לשירה.
עבודת האוצרות, בתנאים אלו, משולה לפעולת תחביר. צירוף משפטים האורג יצירות, מרחב, פרטיות וציבוריות יחדיו לכלל מהלך רציף. הצופים מוזמנים לצאת למסע לאורך מסלול העוטף את השכונה, כשלעיתים הם מוזמנים להיכנס לאחת החצרות ולהיפגש עם עבודת אמנות המוצגת בה.
השיטוט הוא חלק מהותי מהתערוכה: הוא הרווח שבין משפט למשפט, אשר בלעדיו יהיו המלים בלתי מובנות. הגלריה החברתית הממוקמת ברחוב שבטי ישראל 22 , מתפקדת כחדר אינדקס, שהוא המפתח הרעיוני לתערוכה כולה. בגלריה יוצגו טקסטים החושפים את השכבות מהן בנויות היצירות המוצגות בתערוכה, תהליכים שהובילו ליצירות, כמו גם קישורים להוויות אחרות וליצירות נוספות.
גופי העבודות נעים בין הקונקרטי לפואטי. בדיות נשזרות אל תוך פעולות פיזיות הנעשות במרחב, העבר מחלחל אל תוך ההווה, חזיונות ממקומות רחוקים משודרים מתוך מרחבים מקומיים. חלק מהעבודות המוצגות בתערוכה נעשו במיוחד לאירוע, תוך חיבור למקום ולתושביו, עבודות אחרות נבחרו להיות מוצגות בגלל מטען הדימויים שהן נושאות עימן. המבט בתערוכה מרחיק אלפי קילומטרים מירושלים אל יערות גשם נכחדים בברזיל, אל גינה קהילתית בניו–יורק ואל גשר המחבר בין מקדוניה לסרביה. בד בבד נאחזות חלק מן העבודות בדימויים המקומיים: בשרידי בית פלסטיני בליפתא, בשער מתפורר בשכונת מוסררה ובחפצים בתוך חצר. ההדהוד שנוצר בין החוויות השונות של הצפייה, בין הקרוב לרחוק, בין המוכר לזר הוא שיוצר את הלך הרוח של התערוכה כולה.
שרון הורודי, אוצרת
פטר ז'וקוב, יליד רוסיה 1982, חי במוסקבה ועובד בה.
Petr Joukov was born in Russia in 1982. Lives and works in Moscow
מיצב וידיאו - רחוב הע"ח 9,חצר בית הספר
Russian Online Tube
הפרויקט מציג “ציור–מדיה” באמצעות שימוש בקטעי וידיאו שצילמו חובבים והורדו מיוטיוב, עובדו דיגיטלית והואטו מאוד כדי ליצור רושם של ציור אקספרסיוניסטי. הפרויקט מתייחס לציור הדוקומנטרי של המאה ה– 19 )כמו ההוצאה להורג של מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו של מאנה, או רפסודת המדוזה של ג’ריקו( שאת מקומו תפס הצילום. כיום, כשלא ניתן לסמוך עוד על הצילום כמשקף מציאות ריאליסטית בגלל אפשרויות העיבוד הדיגיטלי, אפשר לחוש שוב בכוחו של הציור. בהקשר זה, מהווים קטעי הווידיאו מקור מידע שנראה מהימן לאדם המודרני בייצוג אירועים או מקומות.
יאן טיכי, יליד פראג 1974, חי בשיקגו ועובד בה.
Jan Tichy was born in Prague in 1947, lives and works in Chicago
וידיאו - רחוב נתן הנביא 4, מעל הכניסה למקלט
גשר, 2007, 8 דקות
Bridge, 2007, 08:00 min
בעבודה מצולם גשר שלוּש בשכונת נווה צדק, שתחתיו עברה משנת 1892 הרכבת שחיברה את יפו לירושלים . העבודה צולמה במשך ערב קייצי אחד בשנת 2007. האנשים, הגשר והמכוניות החולפות עליו הופכים לצלליות הנרשמות על פני השטח.

יאן טיכי
מאווה אובר, ילידת פריז 1970, חיה במרסיי ועובדת בה.
Maeva Aubert was born in France in 1970, lives and works in Marseille
דוקומנטרי-ניסיוני - ליד הגינה הקהילתית, הכניסה מרחוב נתן הנביא 4
Loisada Avenue C, 2004, 52:00 min
פירוש המלה "לואיסדה" בסלנג הניו-יורקי הוא הלואר איסט סייד, וזהו גם שמה של הגינה הקהילתית
בשדרה C. הסרט הוא משל על הערבוביה התרבותית-אנושית-אורבנית שנקראת ניו-יורק, והוא מתרחש בתוך גינה קטנה. הגינה היא מקום חי ונושם בו נארגים קשרים חברתיים בין תושבי השכונה הענייה. זהו סרט על הטבע האנושי ועל איכות חיים.

מאווה אובר
לני וולף, נולד בסקוטלנד, חי במוסררה, ירושלים ועובד בה.
Lenny Wolfe was born in Scotland, lives and works in Jerusalem, Musrara
ארכיאולוגיה – תצוגת אוסף - רחוב נתן הנביא 7
אוסף קמיעות, צילום, 2010
Amulets collection photograph, 2010
לני וולף הוא ארכיאולוג, תושב שכונת מוסררה, שברשותו אוסף גדול של קמיעות שמקורם בתקופות שונות, החל מהתקופה הכנענית ועד ימנו. מקור המלה "קמיע" בארמית ומשמעותה קשר או מעט ומכאן אפשר להבין את המלה כקשר בעל מלים מועטות. למלים הכתובות על הקמע מיוחסים כוחות סגוליים.
וולף פותח את החצר שלו ומציג בה תצלומים של אוסף הקמיעות שלו. אפשר למצוא שם קמיע בעל מוטיבים נוצריים, מוסלמיים ויהודיים לצד קמיע עכשווי העשוי מסנפיר של דג.
צילום האוסף - שניר קציר ומיקי אלון.
ראפת חטאב, יליד ישראל 1980, חי ביפו ועובד בה.
Raafat Hatab was born in Israel in 1980, lives and works in Jaffa
מיצג - לאורך רחוב חולדה הנביאה
מוסררה ללא כותרת, 2010
Untitled Musrara, 2010
המשעול הצר והתלול של רחוב חולדה הנביאה הופך למכונת זמן, מעין מסדרון המחבר עבר עם הווה. ההיסטוריה משחזרת עצמה ומגלגלת את סיפורה, מעלה-מטה לאורך הרחוב.

ראפת חטאב
מריאנה ואסילבה, ילידת בולגריה 1964, חיה בברלין ועובדת בה.
Marianna Vassileva was born in Bulgaria in 1964, lives and works in Berlin
וידיאו ארט - רחוב חולדה הנביאה 10, אצל משפחת בן הרוש
טורו, 2008, 05:00 דקות
Toro, 2008, 05:00 min
יצירת הווידיאו מציגה אדם הנאבק בגלי הים. מול השמים העצומים והים הגדול האיש נכנע לעיתים, אך חוזר בכוחות מחודשים: כמו לוחם פרים בזירה הוא מניף את מקטורנו ומתגרה בגלי הים המתגבהים מולו כמנסים לתוקפו. אך הגלים אינם נכנעים, עם הזמן הופך האיש מלוחם פרים לדון קישוט הנלחם בטחנות הרוח.

מריאנה ואסילבה
יעל שדות, ילידת ישראל, 1980, חיה בתל אביב ועובדת בה.
Yael Sadot was born in Israel in 1980, lives and works in Tel Aviv
מיצב - רחוב חולדה הנביאה 9, אצל חיים שושן
בית Home
"בית" הוא מיצב דרך המספר סיפור דרך תחנות שמוקמו לאורך מסלול התערוכה.
בכל תחנה מוזמן הצופה לעצור לרגע ולהתבונן בדבר מה: בפיסת נוסטלגיה או בתמונה המעלה ניחוח של פעם. אפשר להקשיב, להריח או להמשיך בדרך. התחנות מובילות אל העתיד לבוא. זהו מבנה בר חלוף ומלא קסם שטומן בחובו אשליה מתוקה.
ג'רמי אייכנבאום יליד ארה"ב, 1982, חי בקליפורניה ועובד בה.
Jeremy Eichenbaum was born in the United States of America in 1982
lives and works in Southern California
וידיאו ארט - רחוב חולדה הנביאה 8, אצל משפחת בן שושן
השיבה לפרוזדור, Return to the Corridor, 2010, 6:00 min
יצירת הווידיאו מתעדת אקט מיצגי בתוך מבנה ריק בכפר הפלסטיני הנטוש ליפתא, אשר בפאתי ירושלים. הפעולה הטקסית מתארת את התנועה המתמדת בין יצירה לחורבן.

ג'רמי אייכנבאום
מריאנה ואסילבה, ילידת בולגריה, 1964, חיה בברלין ועובדת בה.
Marianna Vassileva was born in Bulgaria in 1964, lives and works in Berlin
וידיאו ארט - רחוב הלני המלכה 24, אצל ג'ף וניקול גפני
איש קופץ, 2000-2005, 02:16 דקות
Jumping Man, 2000-2005, 02:16 min
איש בחליפה שחורה קופץ לגובה. בכל קפיצה הוא מנסה לקפוץ יותר ויותר גבוה, ובכך הוא מגדיר את עצמו מחדש. גופו נלחם בכוח הכבידה, כאילו זה מובן מאליו, או קל במיוחד, על אף שלא אלה הם פני הדברים.
דוד אמויאל, יליד ירושלים, 1980, חי בתל אביב ועובד בה.
David Amuyal was born in Israel in 1980, lives and works in Tel Aviv
מיצב וידיאו - רחוב הלני המלכה 24, אצל ג'ף וניקול גפני
טבילה 2010, לופ
Immersion, 2010
נער בבגד ים אדום, שוחה בין שני מאגרי מים הכלואים בתוך מסכי הצפייה ומדמים דפנות של אקווריום. קול של גבר פוקד על הנער לבצע תפנית במסלול השחייה. הקול מוביל את השחיין לקראת הלא נודע. בעוד שהטבילה קצרה ומשמשת תחנת מעבר בתוך מערך מוסדר של פעולות החותרות לקראת תוצאה, הרי שעבודת הווידיאו מתרחשת כל כולה במים עמוקים שבהם לא מסוגל הנער לנשום. הסוף הוא גם התחלה וההתחלה היא גם הסוף.

דוד אמויאל
Ulay, יליד גרמניה, 1943, חי באמסטרדם ועובד בה.
Ulay was born in Germany in 1943, lives and works in Amsterdam
מיצב שקופיות - רחוב הלני המלכה 24, אצל ג'ף וניקול גפני
עיטים יצודו כלבים, 1994-6
Adler sollen Hunde jagen / Eagels will Hunt Dogs, 1994-6
בחורף שנת 1994 צילם האמן ULAY כלבים משוטטים בשכונת קרוונים ארעית ליד נהר השפריי בברלין, אזור שבו הפרידה החומה בין הרובעים רקויצברג שבמערב ברלין לפרידריכסהיין שבמזרחה עד שנת 1989. שכונת הקרוונים היתה מאוכלסת באנשים שחיו בשולי החברה, צעירים שהיו קורבן לשינויים הדרמטיים שעברו על ברלין לאחר האיחוד ונדחקו החוצה. בעקבות זאת, יצרו אזור שהיה מחוץ לתחום עבור אנשים נורמטיביים ושררו בו חוקים משלהם. תצלומי הכלבים נשארו במצבם הנגטיבי וכך הם מוקרנים על כמה מסכים בגדלים שונים, שממוקמים זה מאחורי זה. מבנה זה שובר את הדימויים ומפרק אותם: עין, שיניים, רגליים, חלקים שנפרדים ומתחברים מחדש, כתוצאה משינוי הזווית שממנה מביט הצופה במיצב. במהלך שלושה ימים בקיץ 1996, פורקה שכונת הקרוונים ותושביה סולקו מהמקום.

Ulay
סילקה הלמרדיג, ילידת גרמניה, 1964, חיה בברלין ועובדת בה.
Silke Helmerdig was born in Germany in 1964, lives and works in Berlin
מיצב שקופיות - רחוב ע"ח 7
מעזה לברלין, 2010
From Gaza to Berlin, 2010
מיצב שקופיות לשני מקרנים וסאונד. הדימויים המוצגים צולמו בברלין ובירושלים והם משלבים בין שני העולמות. את הדימויים מלווה גם סאונד משתי הערים.
בועז אהרונוביץ, יליד ישראל, 1970, חי בתל אביב ועובד בה.
Boaz Aharonovitch was born in Jerusalem in 1970, lives and works in Tel Aviv
מיצב שקופיות - רחוב הלני המלכה 24, אצל ג'ף וניקול גפני
Title of the work: Daily Practice
העבודה מורכבת משני מסכים עליהם מוקרנים דימויים שמתעמתים זה עם זה. דימויים אלה, שנאספו מתוך חיי היומיום של הצלם במהלך שנה, מהווים יחידה אחת מתוך פרויקט מתמשך אשר החל ב-2002 והוא מתעדכן באתר אינטרנט ייעודי: www.boazaha.net
בסיס הפרויקט הוא צבירה של דימויים מתוך הרדיוס הסובב את המצלמה. האיסוף יוצר שכבות של דימויים המהדהדות באופן התצוגה על מסך כאשר למעשה נוצר דימוי רב שכבתי המבוסס על זיכרון וצבירה.
מיכל ואורי קרנות. מיכל קרנות, ילידת ישראל 1977, אורי קרנות, יליד ישראל 1975, חיים בדנמרק ובישראל ועובדים בהן.
Michal and Uri Kranot, Michal Kranot was born in Israel in 1977, Uri Kranot was born in Israel in 1975. They both live and work in Denmark and in Israel
מיצב אנימציה - רחוב הלני המלכה 24, אצל ג'ף וניקול גפני
מחור לחור, 2010
From a Hole to a Hole
בתוך בור עמוק מוצג סרט האנימציה "מחור לחור", אנימציה-ציור על צילום. מצוד של מקקים ומצעד שהם מקיימים בצינורות הניקוז, בחדר האמבט, בחורים ובסדקים. היצירה מתמקדת במעברי זמן, בחלל ובמבט.

מיכל ואורי קרנות
הדס עפרת, יליד ישראל 1950, חי בירושלים ועובד בה.
Hadas Ophrat was born in Israel in 1950, lives and works in Jerusalem
מיצג - רחוב דניאל 9, מול מגרש הספורט
איפה דני? 2010
Where's Wally? 2010
דני בונה בית על העץ. לבוש בגדי הסוואה הוא מסתתר בין הענפים. סמוך לעץ מוצבת מראה ובחזיתה מצלמת מעקב. המצלמה מתעדת את כל מה שמשתקף בראי, גם את דני שעוקב אחר המתרחש באמצעות מוניטור. דני הוא הצופה האנונימי הוא גירוי לפעולה אינטראקטיבית. ייתכן שהוא בכלל איננו דמות אמיתית, אלא רק השתקפות במראה. דני הוא הנחת המוצא של המעשה האמנותי, הבוחרת את רמת הקיום הפיקטיבית של הדימוי כשדה פעולה חילופי למציאות.
עירד מצליח, יליד ישראל 1975, חי בתל אביב ועובד בה.
Irad Mazliach was born in Israel in 1975, lives and works in Tel Aviv
מחול - רחוב דניאל, במגרש הספורט
הצד הדומיננטי rearanged
The Dominant Side, rearanged 2010
אשה כלואה בתוך חלל: זהו חלל נפשו של היוצר, גבר, היוצא לפגוש את האשה שבו.
סולו לרקדנית, הועלה בבכורה בתיאטרון תמונע 2006.
רקדנית: נעה שילה

עירד מצליח
צ'רלי ניינסון, יליד ארגנטינה 1966, חי בברלין ועובד בה.
Charly Nijensohn was born in Argentina in 1966, lives and works in Berlin
מיצב וידיאו - רחוב דניאל, המגרש מאחורי המתנ"ס
יער המוות, 2009, 04:49 דקות, ברזיל/ארגנטינה
Dead Forest, 2009, 04:49 min, Brazil/Argentina
העבודה מנסה ללכוד סדרה של דימויים בתוך נוף טרגי. הצילומים נערכו באזור האמזונס של ברזיל והם מתארים חלק מיערות הגשם שקמלו בעקבות בנייתו של סכר שמטרתו ייצור חשמל לעיר מנאוס בלבינה ב-1989. זהו אחד המקומות שהאנושות השחיתה, והיצירה היא הצהרה פוליטית-מטאפיזית, ומניפסט על כישלונות האנושות.
העבודה מעלה לדיון את הקשר בין חברה שנמצאת במצב חירום לבין הנוף שמכיל אותה ומגדיר את הווייתה. המתח שקיים בין האסתטיקה של הדימויים המצולמים לבין הטרגדיה שהם מתארים הוא שהופך את היצירה למטרידה ולמושכת בעת ובעונה אחת.

צ'רלי ניינסון
אילי לוי, ילידת ישראל 1970, חיה בתל אביב ועובדת בה.
Eiliy Levy was born in Israel in 1970, lives and works in Tel Aviv
מיצב– זז - רחוב משמרות 6, בחצר של משפחת לוי
יחידות משקל
Weight Units
זוגות רגליים קטומות של כיסאות שמחוברים זה לזה, מחוללים ריטואל אנושי: כל אחד מבני הזוג הללו נתון בתוך מערכת יחסים שתנועתה מוכתבת על ידי מנוע שמניע אותם במסלול החוזר על עצמו שוב ושוב. התנועה המתמדת שוחקת את הכיסאות, מפני שהם נחבטים זה בזה במחול אנושי שאינם מצליחים להיחלץ ממנו. הכיסאות שהוטל בהם מום מנהלים מערכת יחסים הדומה למערכת יחסים אנושית. הזוגיות שבה הם נתונים מציגה פחד מוויתור ומסירוס, ביחד עם כמיהה להיות חלק מזוג. הרחש שעולה נוצר עקב התזוזה והחיכוך המתמידים ומעצים את אפקט ההאנשה.
יואב בן דב, יליד ישראל 1967, קאי בן דב יליד ישראל 1972, חיים בתל אביב ועובדים בה.
Yoav Ben Dov was born in Israel in 1967, Kai Ben Dov was born in Israel in 1972.
They both live and work in Tel Aviv
מיצב וידיאו - רחוב משמרות 6, ליד החצר של משפחת לוי
לבנה , 2006
Levana, 2006
הלבנה כלואה בתוך סיר מלא במים. מתוך פרויקט תפילות 2005-2008.

יואב בן דב
נורית שרת, ילידת ישראל 1963, חיה בתל אביב ועובדת בה.
Nurit Sharett was born in Israel in 1963, lives and works in Tel Aviv
מיצב וידיאו - רחוב משמרות 6, על הקיר מעל המחסן של שלמה אמויאל
ללא כותרת
הווידיאו יוקרן בשני מקומות שונים: על קיר שמצד אחד הוא הכותל האחורי של בית קיים, ומצידו השני שריד לבית הרוס, ועל מסך בגובה עיני הצופים.
הווידיאו מורכב מתצלומים של שרידים מתקופות שונות שנמצאים בשכונה ומתצלומי אוכלוסיות שונות שגרו בה, מתחילת המאה ה-20 ועד היום. הסאונד מתאר את תחלופת התושבים, כשכל תקופה מתאפיינת בקשיי התקבלותם של העולים החדשים ובקשיי הקליטה שלהם.
אפרת קליפשטיין, ילידת ישראל 1971, חיה בגבעתיים ועובדת בה.
Efrat Klipshtein was born in Israel in 1971, Lives and Works in Givataim
מיצב - רחוב משמרות 6, במחסן של שלמה אמויאל
אהבתה של הערבה הביישנית
Love of the Shy Willow
מיצב הנובע מתוך מבנה הרוס. ענפיה של הערבה הביישנית, אדומים, מדממים, משתפלים מטה, נגררים לאורך הרצפה אבל גם שואפים למעלה, פורצים את התקרה השבורה.

אפרת קליפשטיין
יובאן באלוב, יליד מקדוניה 1961, חי בברלין ועובד בה.
Jovan Balov was born in Macedonia in 1961, lives and works in Berlin
וידיאו ארט - רחוב משמרות 5, בחצר של משפחת ואנונו
אבן משחזת, 2006, 6:00 דקות
Whetstone, 2006, 06:00 min
מרטין לותר קינג צוטט פעם כמי שאמר: "עין תחת עין תותיר את כולנו עיוורים". האמן הורה לעשרה גברים ונשים לאחוז בידם סכין ולהצמיד אותו לאבן משחזת. כל אחד מהם השחיז בשקדנות את הסכין על האבן. ספק אם הצליחו להשחיז אותה די הצורך. האלימות שבפעולה זו עוברת לצופה בצליל המופק בהשחזה יותר מאשר בדימוי. צלילי השחזת הסכין, המלווים במקצב תיפוף, הופכים יותר ויותר מטרידים. הציטוט מבהיר לנו כיצד לפרש את דימוי הסכין: או שנלמד לחיות יחד בשלום, או שנפסיד כולנו. העבודה "אבן משחזת" הופקה על ידי יובאן באלוב בשיתוף עם האמן והצלם טים דוסן.

יובאן באלוב
מיכאל יסמין, יליד צרפת 1968, חי בפריז ועובד בה.
Michael Jasmin was born in France in 1968, lives and works in Paris
מיצב - רחוב ע"ח 7
חדר הרפאים
The Chamber of Apparitions
המיצב ממוקם בתוך בור מים עתיק. זהו מפגש שבין זמן עבר למרחב עכשווי. בכניסה למבנה, עומד הצופה אל מול קיר לבנים שבור בחלקו. כשמציצים מאחורי הקיר נגלה ממצא ארכיאולוגי, חדר מלא בכדי חרס. מבין החרסים מרצדות דמויות רפאים של אבות קדמונים כמו אלים. מיצב זה מדמה חפירה ארכיאולוגית, המעלה אפשרות אמיתית מתוך העולם המצוי תחת האדמה הירושלמית.

מיכאל יסמין - מבט כללי על המיצב
ליאור אמיר קריאל, ילידת ישראל 1951, חיה בהרצליה ועובדת בה.
Lior Amir Kariel was born in Israel in 1951, lives and works in Herzeliya
מיצג - לאורך מסלול התערוכה
מצפה, 2010
Vantage Point, 2010
נקודה נעה במעטפת הרחובות של שכונת מוסררה, צופה על המתרחש ברחובות, מביטה למרחקים, צופה בעוברים ושבים, יוצרת עימם קשר ומפעילה אותם.
כניסה חופשית (חברי הקבוצה: נועם ונקרט, ענבל מטוס ואשרת ישראלי).
Free Entrance -Members of the group: Noam Wenkert, Inbak Matos and Oshrat Israeli
מיצג - מקומות שונים לאורך המסלול
שם העבודה: ללא כותרת, 2010
Title of the work: Untitled, 2010
זהו ניסיון להתחקות אחר התהליכים שגיבשו את אופייה המיוחד של שכונת מוסררה. העבודה אינה עוסקת בסיפורה של השכונה, אלא בשאלה כיצד מייצרים אופי, וכיצד מקום מקבל את אופיו. העבודה מציעה תשובה לשאלות אלה באמצעות התייחסות לשני תנאים הכרחיים: ממד הזמן ופעולה במרחב (כשהיא מתייחסת לפעולה שנעשתה לפניה).
העבודה תציע תהליך שבו יתקיימו שני התנאים הללו: שלושת ימי התערוכה יהוו את ממד זמן, או במלים אחרות, את טווח הזמן שבו מתקיימת העבודה. רצף של פעולות יתבצעו על ידי מבקרי התערוכה בהתאם להנחיות שיקבלו. כל פעולה תתייחס לאובייקט או לחלל שנבחר בשכונה ותצטרף לזו שקדמה לה. בסיום התערוכה יתקבל אובייקט-תוצר של רצף הפעולות שהתבצעו במהלך התערוכה.
כניסה חופשית היא קבוצה תל אביבית שנוסדה ב-2009. חבריה מגיעים מדיסציפלינות שונות, מתוך רצון משותף להתבונן במרחב ולהגיב אליו. הקבוצה לומדת על אמנות במרחב הציבורי ועוסקת בה במרחב הזה במטרה ליצור אמנות שנמצאת במרחב היומיומי והיא גלויה לעיניו של כל מי שרוצה לראותה.



