עולמות, איים

הגלריה החדשה בבניין ההיסטורי של בית הספר מוסררה, בית הספר מוסררה , רחוב הע"ח 9
צילום, וידיאו , מיצב, סאונד
אוצר: אבי סבג
עוזרת לאוצר ומפיקה : נועה ברזנר – שנה ג' המחלקה לצילום

התערוכה מפנה את מבטה אל היחיד, מתבוננת במצבו של הפרט ומנסה לגעת בגבול הדק בין זהות היוצר ובין יצירתו במשמעות הרחבה, הגלובלית, מתוך הזדהות וניכור. היא עוסקת בתנועת מטוטלת מהמרכז אל הפריפריה, מתוך קרבה וריחוק, בסביבה של זהויות מתנגשות הנאבקות להגדרה ושואפות להכרה, לחמלה ולאהבה.במרחב של איזולציה חברתית, שבה היחיד מצוי תמיד בחרדת נטישה.
באנטומיה של בדידות ובמאמץ האנושי לארוג יחסים וקשרים חדשים.
במהלך אוצרוּתי ואישי שנולד מתוך אבולוציה של ניסיונות להאיר את פני החברה, אשר לרוב צופה מהצד, נבלעת בצל.

בתערוכה משתתפים בוגרים מצטיינים של בית הספר במחלקה לצילום, שסיימו את לימודיהם בחמש-עשרה השנים האחרונות וכן אמנים נוספים מישראל ומחו"ל.

גיא יצחקי (ישראל)
ללא כותרת /  הקרנה, 2011
באמצעות תוכנה המדמה התנהגות של בקטריות רגישות לאור, המגיבות לאזורים הבהירים בדימוי, מתבהר דיוקנם של נותני שירות כפועלי ניקיון ובניין, אשר לרוב נותרים מחוץ למבט ולתודעה של החברה הישראלית.

 

מיטל קובו (ישראל)
סומנילוקויי /מיצב סאונד, 15 דקות, 2009
מיצב הסאונד נערך מתוך 300 שעות של הקלטות אישיות של דיבור מתוך שינה. ההקלטות נאספו בחודשים אפריל-מאי 2009, בדירה מספר 10 ברחוב מנצ'סטר 41 בלונדון.

רונן סימן טוב (ישראל)
רישום שמן, דיו, מתוך הסדרה "אגרא רמא" ו"כף הקלע", 2009-2007
הסדרות "אגרא רמא", ו"כף הקלע", עוסקות בשאלות של חיים ומוות. קו תפר דק בין שני קצוות אלו יוצר מתח רב ומעלה תהיות לגבי דרכי ההתנהלות של האנושות שמפעילה מנגנוני כוח, שליטה, דיכוי, התעללות, השפלה.

 

גסטון צבי איצקוביץ' (ישראל)
כביש 443 (מחסום),  הדפסת ink-jet , 2009
עבודותיו של גסטון מתרכזות סביב צילומי נוף, פורטרטים ויחסי הגומלין ביניהם בתוך קונטקסט חברתי ופוליטי. בתצלום "כביש 443 (מחסום)" נראית דמותו של גבר כשגבו למצלמה, נשען על סלע.

ג'ון ג'וסט (ארה"ב-דרום קוריאה)
תקציר לונדון /   וידיאו דיגיטלי, 91 דקות, 1997
הסרט שנוצר במקרה, הוא תוצר לוואי של נסיעה עסקית ללונדון. לאחר יומיים וחצי של צילום תוך כדי שיטוט,  מתהווה פורטרט של העיר, המשרטט דיוקן אנושי מנוכר בבדידותו וטעון אסוציאציות על מצב האדם במרחב אורבאני ורגשי.

איליה מלניקוב (רוסיה-ישראל)
תצלומים מתוך הסדרה "איכתיולוגיה" /  הדפסת  כסף, 2005
תודעת המוות שורה מעל לסדרה "איכתיולוגיה". בתצלומים נראות דמויות דייגים בהדפסות שחור לבן קונטרסטיות כשגבם מופנה למצלמה. הדייגים אנונימיים, בוהקים בבדידותם ובניכורם לסביבה.

יעל שמידט (ישראל)
איש שורק , מיצב וידיאו, 1.37 דקות בלופ, 2010
העבודה "איש שורק" – פרט מתוך גוף עבודה נרחב יותר שנקרא Transporter – מציגה וידיאו פרפורמנס של זמר רחוב עיוור השורק שיר אהבה של אלביס.

יאן טיכי (צ'כיה-ארה"ב)
תצלומים מתוך הסדרה "תעודות של אותנטיות" , הדפסת ink jet
סדרה בתהליך, משנת 2002 עד היום,
הסדרה שמתוכה לקוחות העבודות נוצרה מתוך תהליך של התחקות ותוך כדי שימוש קונספטואלי ומעשי באור כמגלה של חללים, טקסטורות וצורות. בתצלומים אלו המצלמה היא נושאת האור והחושך גם יחד.

ד"ר ג'ולי בייקון (קנדה) , ג'יימס גרץ (אוסטרליה)
ציור על ספים , מיצב-צילום, פיסול, ציור, וידיאו, 2010/2011
פרויקט אמנותי משותף החוקר את הפואטיקה של מים ובוחן דרכים שהמאפיינים הפיזיים והמטפוריים של מים בהן,  מבטאים אספקטים סימבוליים וחברתיים בחיי האדם וכן את הקשר שלנו כבני אדם לנוף.

דפנה גרוסמן (ישראל-גרמניה)
תצלומים, הדפסת ink- jet ,  2010
התצלומים מתארים דמויות מושחרות, מרוקנות וחסרות זהות על רקע טקסטורות אורבאניות ונופים אפרוריים תוך כדי ניסיון  לבנות הקשרים בין שפת הגוף לתנועה הפנימית של הנפש.

יעל ברנט (ישראל)
ג'וני ומראווי מתקלחים בים
הקרנת וידיאו,22 דקות, 2011  
מצולמים: Johnny Gebray Almadom, Merhawi Andemariam Gebremicael
ה"שחקנים" בעבודת הוידיאו הם שני פליטים המתגוררים בדרום תל אביב. מתוך דיאלוג, הם נתבקשו לבצע פעולה, עבור תשלום. על רקע חוף ירושלים בתל אביב הם נראים מתרחצים תחת מקלחות של מים מתוקים.

מרטין זֶט (בוהמיה)  
אילמים 2-0 / הקרנה של שלושה סרטי וידיאו, 2010,2003,2001
"עברתי על כל הסרטים שעשיתי עד כה בחיפוש אחר מה להציג, ונוצר בי מתח זהה הן מהעבר, הן מהעתיד. לבסוף בחרתי שלושה סרטים אילמים קצרים, ויצרתי מהם רצף אחד. אפילו שכל אחד נעשה בזמנים שונים ובציוד אחר".

דאניקה דאקיץ' (בוסנייה)
איזולה בלה /, הקרנת וידיאו, 19:08 דקות, 2008-2007
כרזות סרטים, טקסטים, מסכות
שם העבודה לקוח מטפט קיר היסטורי בשם זה שנוצר ב-1842/43 המתאר את נופיו של אי קסום. שחזור בגודל קיר של אותו טפט יחד עם פסנתר, למשך שבועיים, הפכו במה קטנה בבית דיור מוגן לאנשים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות בפאזאריץ' (בוסניה) לסט צילומים.

הבמה המרכזית